(אסף)
לפני שבעה חודשים, כתבנו כאן את הפוסט הזה ובו שפכנו את חמתנו על עיריית ת"א, אפילו שאנו בכלל לא גרים בת"א (אבל משוטטים בה הרבה), על מעשה האיוולת שנעשה להילה בן ברוך. נזכיר: באישון לילה סומן מקום חניה לנכים סביב החניה בה חנה הרכב שלה, וביום למחרת היא קיבלה על כך דו"ח. לאחר התערבות כלי התקשורת, הדו"ח בוטל. חשבתם שזה לא יקרה שוב? תחשבו שוב – כך מכינה עיריית ת"א הפתעות חדשות לתושביה.
לפני כמה שנים, כשהחלו הסדרי החניה החדשים לצוץ ברחבי ת"א, נדרשה עבודת מחקר ברמת דוקטורט כדי לנסות להבין איפה מותר לחנות ואיפה לא. השלטים נבנו טלאי על טלאי, ועד היום יש מקומות שבהם קשה להבין האם מותר לחנות או לא. הניסיון להבין מאתר העירייה את העניין הוא מיותר מראש – שם כתוב שצריך פשוט להסתכל מה כתוב בשלט (דה… כאילו לא הבנו את זה קודם, כמה טיפשים היינו). אחרי דו"חות רבים ותלונות רבות, השלטים שונו ותוקנו עם הזמן לשלטים ברורים יותר, מדרכות נצבעו בכחול-לבן, ולמדנו. גם אם חשבנו שעיריית ת"א עושה את כל זה בשביל כסף, הרי ברור לנו שלא, כי אי אפשר לבנות על קנסות כהכנסה לאורך זמן, נכון? קנסות, הרי, הם בכלל דבר חינוכי – אנחנו לא אמורים לשלם אותם, כי אנחנו לא אמורים בכלל לחטוף אותם. נכון? ואי אפשר להאשים את עיריית ת"א בהאשמה כל כך מופרכת, בטח לא כמו שנאמר עליה בעבר, על כך שמחלקת חנייה עובדת עד השעה 12:00 בצהריים, אך דו"חות ינתנו גם ב 12:00 בלילה, שהרי זה בכלל לא נכון כי הם עובדים עד 17:30 ברוב ימי השבוע. נכון?
לא. לא נכון. המקרה של הילה בן-ברוך בא ללמדנו שגם העירייה לומדת אותנו. ועכשיו משהבינה שלא תוכל לעשות כסף מקנסות, היא תעשה את זה בכל זאת ובכוח. והנה, זה קרה שוב. הפעם לתושבת מור כהן, שחנתה בפלורנטין בלילה וקמה בבוקר לגלות דו"ח על חנייה אסורה על מעבר חציה. זה כלל לא שינה לפקח שבכלל לא היה שם מעבר חציה כשהיא חנתה. כי פקח עירוני בכלל לא עובד באזור מסוים ברוב הזמן, נכון? והוא לא מכיר את האזור שהוא עובד בו יום יום, שעה שעה, נכון? והוא לא יודע שעומדים לסמן שם מעבר חציה, נכון? והמסמנים לא מביאים איתם אף פקח, שיתן התראה לבעלת הרכב לפנות משם את הרכב תוך 48 שעות, נכון? ומחלקת חניה לא תקבל דיווח על מקום הסימון ותדווח לפקחיה שלא לתת דוחות לרכב זה במשך 48 שעות, נכון?
לא. לא נכון. זה אינו ניסיון לחנך תושבים לדרך טובה. זו התעמרות וניסיון להרוויח כסף על גב התושבים. זה מרגיז, מקומם ומעצבן. וזה מקומם במיוחד כי זה קרה עוד פעם. אל תגידו לי שזה אף פעם לא קורה – זה לא אמור לקרות אפילו פעם אחת, בטח לא פעמיים. בין הרשות המקומית לבין תושביה צריך להיות אמון, וזה הורס אותו. ברוח החג הקרב, לפני שעיריית תל אביב עושה תשליך קנסות לתושבים תמימים, תואיל נא בטובה לעשות עם עצמה חשבון נפש ולהפסיק להתעמר בתושביה תוך מעשים חלמאיים והזויים.