מה עכשיו

(אסף)

עברו עוד שבועיים, בזמן שאני ממשיך לחפש את עצמי ולחפש עבודה לקיץ, כי המוסד האקדמי שאני מועסק בו נוהג שלא לשלם בחודשי הקיץ, אפילו שיש עבודה (לא הרבה, אבל יש). ומצטברים דברים על השולחן, ומשם הולכים לטיפול ומשם למקום אחר – לרוב לפח המיחזור או לקומפוסט, אם הם עשויים מנייר. ושוב הצליח לו, לנתניהו – אי אפשר להסתכל על העיתון מבלי שהמילה "איראן" תהיה מול העין בדרך זו או אחרת. ואומרים שהתקיפה תהיה תוך 12 שבועות. מעניין מאוד – אלו בדיוק השבועות החסרים לסיומו של עוד קיץ חם, לוהט ומחאתי. אנחנו מבהירים – בהפגנות לא לגמרי עניינינו, אלא בלחץ שיבעט לו בתחת הרחק מכאן, בתקווה שלאחר ייאוש רב. אז מה היה לנו כאן – הפגנה, ספינים, גזרות מהשרוול ומהמגירה, ועוד הפגנה אחת בדרך. בעצם שתיים.

ההפגנה האחרונה הייתה שקטה מאוד, באופן יחסי. איפשהו בין 1000-2000 איש הגיעו לשם. הרבה ארגונים חברתיים, ארגוני אדהוק (ז"א, שקמו למטרה מסוימת ולרוב בעקבות המחאה), הרבה פעילים מוכרים, וסה"כ מעט מאוד הזדהות מפלגתית. מוזר שהפעם דווקא בחרו שלא לבוא. אולי הרגישו את טענות ה"ניצול הציני" מעבר לכתף שעלולות להופיע אם יגידו שהפכו את משה סילמן לגיבור ויזדהו עם המצב הרע. ההפגנה הפכה לאירוע לזכרו, כיוון שהוא נפטר יום קודם לכן, אבל תוכננה כבר במעבה השבוע. למרות שנתבקשנו לצעוד בשקט מסוים וללא שלטים, תנועת "מאבק סוציאליסטי" הלכה במרכז עם שלטים ועם צעקות. יש מי שגם על זה לא מוכן לוותר, וכנראה שבאמת אין מחיר לדימוי העצמי או הקולקטיבי של הארגונים הללו. אפשר להעריך אותם על העקביות. ואפשר גם לבקש מהם לסתום את הפה, אבל לא נראה לי שזה תורם משהו.

וממשרדי עמידר למקום ההצתה ברח' קפלן. שם נערך מעין טקס זיכרון קצר, וגם "מייק צ'ק" (המיקרופון האנושי שאותו ייבאנו מאנשי מחאת Occupy Wall Street). הוקרא המכתב שסילמן פיזר. אנשים עולים לנאום במגפון. כשעלתה (נדמה לי) אסמא אגבריה זחאלקה, התנפלו עליה כמה בריונים מהשכונות – אותם פעילי שכונות שתומכיםבמחאהעדשהיאמלכלכתעלביביאומשתפתערביםאותומכתבפליטים-(השלימואתהחסר) וכו' וכו'. זחאלקה המשיכה לנאום ללא המגפון ופעילים אחרים הרחיקו את הבריונים, כאשר שאר הקהל צועק "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים". תכף אחזור לזה. ומשם למעלה לקריית הממשלה, ומשם לכיוון משרדי הביטוח הלאומי ברח' יצחק שדה. בדרך מצטרפים פעילי מחאה נוספים – רגב קונטס, שיר נוסצקי, סתיו שפיר, יונתן לוי, דפני ליף, וכו'. אחרי קריית הממשלה עזבתי הביתה, בעוד המפגינים ממשיכים הלאה על הכביש והנהגים עוצרים ומצפצפים באהדה. הספיק לי לערב ההוא, לצד הנזלת שלא נגמרה באותו היום.

ושוב, בשבועיים האחרונים, אנו מתעוררים בהרגשה שלא שמים עלינו קצוץ. הדיכאון הענק ששורה עליי בזמן האחרון הוא בין השאר בגלל זה. ברור לחלוטין שלא משנה במה אני מאמין, הגזירות האלו אינן "גזירות" והן לא משמים. יש דרכים אחרות התלויות בסדר העדיפויות של הממשלה, ואלו מקדמות חוסר אמון עצום, שמקדם רצון שלא לתרום אגורה שחוקה למדינה, מה שמקדם את האידיאולוגיה של נתניהו וחבריו. הוא משניא עלינו את המדינה כדי שיוכל להמשיך ולפרק אותה לרסיסים, למכור אותה לחבריו ולמקורביו – תבינו, זו לא סתם תחושה, הוא באמת עושה את זה. כשהוא סוף סוף הסכים השבוע להתראיין לתקשורת הישראלית (שהרי הוא נוהג להתראיין רק לתקשורת זרה, שלא שואלת שאלות קשות, וממילא לשם הוא ילך כשיחליט לפטור אותנו מעולו), הוא סירב בכלל להתייחס לשאלות הקשורות למיסוי של מי שנחשב לחבריו. אל תטעו – הוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. מבחינתו אין דרך אחרת.

השבוע היה כנס ההשקה הרשמי של "אפשר גם אחרת" – הוא דו"ח ספיבקיונה, הועדה המייעצת לאנשי המחאה החברתית. למרות שלגמרי לא ברור היום מי הם בדיוק "אנשי המחאה החברתית", הועדה נשארה בשלה והוציאה דו"ח שעובד לספר בן 428 עמודים. שווה לקרוא כל מילה – ההמלצות מאוזנות ואומרות כן, אין ברירה, צריך להעלות מיסים, אבל יש דרך התלויה בסדר העדיפויות הממשלתי; לא, קבוצות הלחץ אינן ועדי עובדים גדולים ואפילו לא ממש החרדים; וכן, דברים ישתנו בין אם אנו אוהבים את זה ובין אם לאו. אנחנו לא רוצים בהכרח למשוך חזק שמאלה. גם לא רוצים להחזיר את השחיתות הישנה שהתייחסה למדרג של קבוצות חברתיות ואליטה.

הכנס היה בת"א בבית ציוני אמריקה, בצל הקיצוצים, ובאולם חצי ריק. הנחו אותו גל גבאי ומיקי רוזנטל והיו שם נציגים רבים מועדת המומחים, ובקהל תומכים ואפילו כמה מתנגדים. נאמרו שם דברים חשובים מאוד (שאותם אביא בפוסט נפרד) וגם נאמר שם שזה עצוב שהאולם חצי ריק. הנה עצה: אתם מייעצים למחאה החברתית, והיא לא נעשתה באולם ממוזג במרכז תל אביב. צאו לרחוב, תעשו את הכנס שם. יהיה מי שמוכן לארח אתכם – יש כיסאות קשורים לשרשרת בשד' נורדאו, וגם כמה ברוטשילד; יש שדרה משתפצת בפלורנטין; יש שטחי קרקע גדולים ופתוחים בפארק דרום, מאחורי שכונת הארגזים; וזה רק אם מתעקשים על תל אביב. המומחים הסתובבו בארץ ושמעו אנשים רבים – אין סיבה שהאנשים הרבים לא ישמעו אותם בחזרה. הכנס לא צריך להיות מעונב ואוניברסיטאי, והוא גם לא חייב להיות מקצועי וסגור (או כזה שנותן תחושה כזו).

וכל זה חוזר לכותרת שנתתי כאן, לשאלה הזו, מה עכשיו. אז עכשיו קרה מקרה מעניין – בכנס הוכרז על קיומה של הפגנה ביום שבת. מפה ומשם, מדובר על איחוד שורות עם אנשי הפראיירים, הסניף של הימין ברחוב התלאביבי המוחה. בסדר, הייתי מוכן לבלוע את הגלולה המרה. ובהמשך, איציק שמולי והתאחדות הסטודנטים הצטרפו, ואיתם גם מפלגת 'קדימה', מפלגת "יש עתיד", ואפילו סתיו שפיר וחבריה. סתיו אף הצהירה על כך במסיבת עיתונאים משותפת, ומצדיקה את מהלכיה בפייסבוק – היא חושבת שהפעם לא עבדו עליה, ושחשוב להתאחד למען המטרה (מי אמר – המטרה מקדשת את האמצעים…), ושההפגנה לא תהיה כנגד החרדים.

זו כנראה לא ההפגנה שהתכוונו אליה בכנס. יותר נכון, זה לא מה שהם רצו לעשות – אין רצון לתת יד לאנשים שרוצים בפילוג ובהוצאת קיטור על קבוצות אוכלוסיה מוחלשות. לשם כך, התארגנה הפגנה אחרת, שהיא (לפחות בעיני) זו המרכזית, והיא תתחיל בהבימה בשעה 20:00. אני לא מוכן שישתמשו בי, ולכן אני אהיה שם. צודק אשר שכטר שאומר שצריך לצאת לרחוב למרות הכל, לא משנה לאן, רק לצאת. אבל אם כבר, אז שלא ישתמשו בי ושלא ישקרו לי. סתיו שפיר היקרה – משתמשים בך וזה רע שאת לא מקבלת את זה. חבל שתרגישי רע לאחר מכן.

דידי רמז מספק בפייסבוק שלו את ההסבר הפשוט הזה. זה מזכיר לי את הויכוח שהיה על הפגנה שארגנו תנועת "דרור ישראל" לא מזמן – אז טענו שהם ה”אדונים”. לא הסכמתי עם אלו שטענו ל"עממיות", וגם עכשיו אני לא מסכים איתם. אבל גם הם, לדעתי, מבינים כעת על מי מדברים כשמדברים על "אדונים". “דרור ישראל" לא עובדים על אף אחד ולא מסתירים שום דבר, בניגוד למה שניתן לחשוב – “מאהל הפראיירים" כן. אין פה שום פיצול, ואין לי מה לכעוס על ה"פראיירים" – גם בהם משתמשים. בסוף גם אותם ידפקו, ומי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה.

לא ברור מה עכשיו. אבל כן ברור שאסור שישתמשו בנו. יש ממשלה שמנסה להרוג אותנו. יש ייאוש רב. צריך גם לדעת להתייאש, ומהייאוש פועלים.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה (אי) כבוד למגזר, הגות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s