משרד הפנים: תן את הפרטיות שלך וקח קורא כרטיסים, או: סרבו למאגר הביומטרי

כאילו הגיעו ימות המשיח, לשכות רשות האוכלוסין מחדשות פניהן עם תחילת הפיילוט של המאגר הביומטרי. אני לא בטוח כמה שעות עובדים הפקידים, אבל מה שבטוח הוא שמשרדי היח"צ והדוברות עובדים שעות נוספות כדי לעשות כמה שיותר רעש. הכל כדי להסיט את המבט מהביקורת הנרחבת שעדיין מושמעת על המהלך הזה, שבלשון המעטה הוא שנוי במחלוקת, ושלא בלשון המעטה, צפון-קוריאני ממש.

האם נטויז'ן מכרה את המידע עלינו לחברת בזק?

(אסף)

בצהרי היום – שיחת טלפון מפתיעה. על הקו – נציגת חברת 'בזק' ממספר חסוי, רוצה להציע לי חבילה משתלמת מאוד של טלפון ואינטרנט, על בסיס החבילות החדשות שלהם. לא נידבתי פרטים (יש לנו קו ואינטרנט של בזק בינלאומי), אבל ביקשתי מידע. לפני שהנציגה נידבה מידע משל עצמה, היא ממשיכה ואומרת שזה יהיה לנו יותר משתלם מנטויז'ן. ניסיתי להבין מה הם קשורים לשיחה הזו, והיא אומרת לי כך: "אנחנו יודעים שיש לכם קו של נטויז'ן בבית". כן, הם יודעים. שאלתי לפשר הדברים, והיא ממשיכה – "כן, על פי המידע שבידינו, יש לכם בבית קו טלפון שמספרו XXX וספק אינטרנט נטויז'ן ויש לנו הצעה משתלמת יותר".

בית (ספר) שאין גרים בו

(אסף)

עיריית ת"א מסרבת לתת בניין לביה"ס הפרטי האנתרופוסופי 'אביב' ולכן הוא עומד להיסגר. עד כה, הוצאות השכירות גרמו למחיר הלימודים לנסוק ובניין עירייה, נאמר אחד כזה שהיא לא עושה איתו כלום במילא, יכול מאוד לעזור. היא נותנת כאלה להרבה סמינרים חרדיים. העירייה מלהגת בתגובתה שפלורליזם בחינוך לא יכול לבוא דרך זרמים בדלניים שלומדים באופן פרטי, ושבכל מקרה אין מבנה פנוי לתת לו. באמת? וואלה. האמנתי. לכל מילה. פשוט אין. אין בכלל. לא יהיה. לא היה. מעולם. לא הבנתם? אין! די! באמת!

הוא לא נקי?

(אסף)

המעשה של עוזי וייל תוקע סיכה בבלון המתנפח והגדל של מימון ההמונים. עם זאת, זה בלון עמיד למדי – השיטה לא תאבד מכוחה, אבל אני מאמין שהמעשה שלו עלול להרתיע אנשים מלשלוח את היד לכיס ולתמוך ביוזמות חיוביות למדי שדורשות זאת. זה עניין של אמון שאינו תוצאה של מעשים בשטח אלא הנחת יסוד שתאפשר אותם, וכאן בדיוק הבעיה. גם מתן אמון בצורה קלה ופשוטה למדי יכול להזיק. לכן, המבקש נדרש מצידו לשקיפות תקשורתית גדולה ובירור רב במעשיו. על פניו, נדמה שזו הייתה מעט בחסר. אני מבקש להצביע על עניין פעוט בסיפור הזה.

גם אני רוצה קו כזה

(שלי)

רציתי לבקש ממשרד התחבורה לנסוע באוטובוסים שהם מציגים בתשדיר שלהם.

התנועה על הכביש חלקה, יש מקומות ישיבה ואפילו אפשר להתרווח עם מחשב נייד.

אני חייבת לנסות לנסוע באחד מהקווים הללו.

אבל בינתיים נותר לי להסתפק בכל בוקר בקווים 501 ו502 שעושים את דרכם מרעננה לתל אביב ולפחות שלושה מהם לא עוצרים לא כל בוקר כי הם מלאים עד אפס מקום באנשים שעומדים דחוסים.  כחצי שעה של המתנה מצפה לי בכל בוקר.

אם מישהו מכיר את מספרי הקווים בפרסומת של משרד התחבורה, תגידו לי, גם לי מגיע להתרווח קצת בבוקר ובכלל, לא?

רכבת קלה אין, כסף דווקא יש

(שלי)

היום התפרסמה כתבה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" שהפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן תדחה עד לשנת 2020. עד 2035 אמורים לפעול כל הקווים. זו הפעם המי יודע כמה שדחייה כזו מתרחשת. עוד נכתב על כך שהייתה חריגה תקציבית של 3.6 מיליארד ש"ח מאז שבוטל הזיכיון עם "אפריקה ישראל" ועוד כמיליארד מאז העדכון האחרון.

כעת העלות החדשה תעמוד על 14.3 מיליארד ש"ח.

אם כן, יש דחייה בהפעלת הקווים, יש בעיות בחריגות תקציב, אבל זה לא מונע מגיוס למשרות נוספות לחברת הרכבת הקלה. אולי כי צריך להפעיל את הרכבת עד 2020…שלא ידחה גם זמן זה.

פורסם בעיתון "גלובס על הבוקר" המצורף לעיתון "מעריב"

אולי עד כה לא גייסו לתפקידים הללו ולכן יש דחייה בעבודות…נראה לי שלא!

איפה הכסף? תשאלו את נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים=הרכבת הקלה בגוש דן).

עורו – כוונו את החיצים שלכם למקום הנכון

(אסף)

ב23.4.13 (ג') פורסם טור דעה בוואלה על הצורך בביטול אגרת רשות השידור. כותב הטור, תומר טרבס, הוא ממייסדי תנועת עורו – "התנועה החברתית לייצוג הרוב". הטור דן ברובו הגדול בהצדקות לעניין, כאשר הטענות נשטחות בפניו של שר התקשורת החדש גלעד ארדן. טוב ויפה וכמובן שחשוב לומר שזה מאבק מאוד פופולארי, כך שלא מפתיע שתנועה שמתיימרת לייצג את "הרוב" (לעניות דעתי, חלק מהמכובדים שהקימו את התנועה הזו רחוקים מלהיות יכולים לייצג את הרוב) מצטרפת או יוזמת מאבק שכזה – מי לא יתמוך בהורדת מס כלשהו, במיוחד לאור הטרטור הרב בגבייה שלו?

אלא שיש טעות בסיסית ביסוד המאמר הזה. האנשים שמרכיבים את התנועה הזו די חכמים ובעלי אמצעים ויכולות, מה שעומד בסתירה לאימרות שפר שטוענות שהרוב מטומטם (כמו – "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם") ולאמצעים וליכולות שיש לאותו "רוב" עלום. על כן אני מכוון אותם לבדוק את העובדות. הטעות העקרונית היא שהשר ארדן אינו הכתובת, וגם לא אף שר תקשורת שהיה לפניו. שרי תקשורת יכולים לומר מה שהם רוצים לגבי האגרה ורשות השידור, אבל אין להם סמכות חוקית כלשהי לשנות את העניין, כיוון שרשות השידור אינה כפופה למשרד התקשורת אלא למשרד ראש הממשלה. שום דבר שהרשות עושה או לא עושה לא משנה כמו האינטרס של משרד רה"מ בעניין. עורו, תתעוררו – כוונו את החיצים שלכם למקום הנכון.

להפריט את המתים ואת הזיכרון

(אסף)

לפני שנתיים החליטו מספר עיריות להפריט את טקסי יום הזיכרון שלהן. נשים את הדברים על השולחן – זה מה שהיה ושלא ינסו לכבס את זה במילים יפות כמו "מיקור חוץ" או "מתן זיכיון" (ואפילו – "כיסוי הוצאות"). בעקבות ביקורת ציבורית ופרסום באמצעי התקשורת, המהלך נעצר ברגע האחרון. אני לא אתפלא אם גם עכשיו זה קרה מתחת לאף שלנו, אבל בינתיים פורסם דבר אחר: אמנים מוכרים שמבקשים תשלום (וגם גבוה למדי) על הופעה בטקסי זיכרון. לזה נקדיש פוסט נפרד, ובינתיים אני מביא שוב את דבריי בעניין שפורסמו כאן ב6.5.11. אני חושב שהם עדיין רלוונטיים.

פועלים בשבילך-המדינה לא

(שלי)

"שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא", אנחנו שרים עם בני משפחותינו בבואו של חג האביב. הכל לבש חג, מרבדי פריחה נפרשו והמוני העם ניסה לעכל את המצות וכבר התכוננו להרפתקה הבאה. לאחר ליל הסדר ויום החג מגיע 'החג האזרחי', חול המועד. זהו זמן חופש לחלק נכבד מציבור העובדים במדינה. וכשם שהוא חופש לעובדים הוא עוד קודם חופש לילדים מהגנים ומבתי הספר. ההורים מתחילים לגרד ראשיהם בתקווה למצוא אטרקציה חדשה כדי להפעיל את ילדיהם המשועממים שבבית. איפה עדיין לא ביקרנו?

כמו בשנים קודמות, זו השנה התשיעית ברציפות, לקח על עצמו בנק הפועלים להיות אביר האטרקציות. עשרות מוזיאונים ואתרים נפתחו לציבור הרחב ללא תשלום. בנק הפועלים צייד את המבלים בגמד חמוד המראה "דן חסכן", שצבע בצבעי הבנק – כחול-אדום-לבןבכל אתר בו הוא היה.

יוזמה מבורכת היא יוזמה שכזו, שהרי בילוי עם הילדים מצריך הוצאה כספית. כאן נכנס לתמונה הבנק ומאפשר בילוי ללא כל תנאי כספי. כולם מוזמנים להיכנס, את המחסום הכספי כבר חסכו לנו.

אך האם זה תפקידו של בנק הפועלים להיות מושיע הורי ישראל למצוקת חופש פסח? הבנק סביר להניח משקיע כספו באתרים הללו על מנת להנגיש אותם לכלל האוכלוסייה בימי החג. על מעשה זה אין לי כל תלונה. כל מי שבאפשרותו לאפשר לכמה שיותר אנשים לצרוך תרבות הרי זה משובח.

איפה המדינה? האם לא ניתן לפתוח אתרים בחסות המדינה? הרי אנחנו, העובדים משלמי המיסים למדינה (וגם אלו שלא), אמורים לקבל שירותים תמורת המיסים הללו. מס הכנסה, ומע"מ ומס מפה ומס משם. אף אחד מהמיסים לא יכול לאפשר בילוי חינם בחגים?

יאיר לפיד יכול להמשיך לחפש כסף או לנסות ולעזור לגברת ריקי כהן מחדרה. אבל לפני שהוא מחפש את מי שאינו מכיר, שיחפש את הכסף שלנו. שלא יחפש כסף גנרי, אלא את הכסף אותו אנו משלמים למדינה. שיחפש מה אפשר לעשות עם הכסף הזה לטובת כלל האזרחים ולא רק עבור גברת כהן.

אך כשאני חושבת על כך שוב, לא בטוח שיאיר לפיד יסכים איתי. הוא היה פרזנטור של בנק הפועלים. הוא שהביא לילדינו את הקריאה בזכות הבנק, לא בטוח שימהר להביא את התרבות בעזרת המדינה. הוא יודע את יכולותיו של הבנק ממקור ראשון ולכן ייתכן כי ימשיך לסמוך ידיו של הבנק ולציין כי טוב שיש את הבנק, הוא שמביא את הפריחה התרבותית לתושבים.

נתפסתי ליאיר לפיד כי הוא בכותרות, אבל אולי אצלו תימצא התשובה. אין לי במקרה הזה תלונה נגד בנק הפועלים. אוכל רק לשבחם על היוזמה הברוכה. טענותיי הן כנגד המדינה ששוב, תשע שנים ברציפות במקרה המדובר ובמקרים אחרים אף יותר, שוכחת את אזרחיה, זונחת אותם לידיו של תאגיד רב עוצמה והשפעה שיתמודד עם העם היושב בציון, שמישהו אחר יעסיק את הילד המעצבן שנקרא עם ישראל בחופשה.

ממשלת ראווה לאובמה ומרתון תל אביב

(שלי)

הכל ברגע האחרון. בנימין נתניהו הרכיב את ממשלתו רגע לפני שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, נוחת בארץ.

אם לא הייתה מוקמת ממשלה, האם אובמה היה מבטל את ביקורו? שהרי למי הוא היה לוחץ את היד…?

אבל נתניהו, כמו חולדאי במרתון תל אביב, לא יגרום לביטול אירוע שיגרום להפסד כספי.

את מי שאפשר לשמן הוא ישמן, אסור שיהיו מפסידים.

אז מקימים ממשלה מהר, ובמקביל, מקיימים את מרתון תל אביב בחלקו.

האם נשלם מחיר על החלטותיו של נתניהו?

במרתון תל אביב שולם מחיר חייו של אחד הרצים.

כשנתניהו בשלטון אנחנו תמיד משלמים. אני מקווה שהמחיר שנשלם הפעם לא יהיה גבוה מידי.