יורים לעצמם ברגל

(שלי)

מדינה שלמה נאלמה למשמע הודעת פטירתו של אריק איינשטיין. "גדול זמרי ישראל", קראו בכותרות. עוד לא יבשה העט בחיפושים עיתונאיים אחר סקופים אודות איינשטיין, ולא נחה האוזן למשמע שיריו חזור והשמע וכבר עברה שנה.

ואז באה סלקום. חברה מסחרית שהחליטה לפרוש חסותה על מופע הוקרה לזכרו של איינשטיין. כל אמני ישראל התייצבו בשורה אחת להצדיע, לשיר ולהשפיע. מכל קצוות הקשת המוסיקלית עומדים הם מוכנים ומזומנים להנעים את זמנם של אזרחי ישראל.אה כן, והמופע נערך גם במסגרת פסטיבל ישראל. כרטיסים ימכרו במחירים גבוהים, סלקום תבצע את האירוע בסגול והכל יהיה טוב ויפה.

אז זהו שלא. לא כי לא ייתכן שהכל יהיה רגיל, משהו חייב לא להיות בסדר. ואכן משהו לא בסדר, לסלקום לא די בפרישת חסותה על אירוע שתעשיית המוסיקה שמה עליו את יהבה, אלא מנצלת הזדמנות לחגוג לעצמה יום הולדת 20. מזל טוב סלקום, הגעתם לגיל שאפשר להתחיל. אפשר להתחיל בלומר לאזרחים את האמת לפני שמתכסים בכסות ישראלית שחשוב לה להנציח את איינשטיין והמוסיקה הישראלית.

סלקום, רציתם לחגוג יום הולדת? תחגגו ותהנו, תשלמו את מיטב כספכם ותרימו אירוע שאין שני לו לעובדים, ללקוחות ולכל מי שתחפצו ביקרו. אבל למה אתם צריכים לתפוס טרמפ על "גדול זמרי ישראל" שנפטר זה מכבר? וכלום לא יכולתם לומר זאת מלכתחילה שזו כוונתכם?

בשנת 2009 נערך מופע מחווה במלאת 70 שנים לאריק איינשטיין. אז פרש "ישראל היום" את חסותו על המופע. רצה הגורל וזכינו בכרטיסים למופע. על אף שפרסומות לעיתון עטפו אותי מכל עבר אני חייבת להודות שנהניתי מהמופע. אפילו הכנסותיו הוקדשו אז לפרויקט "לגעת באופק"- עבור נוער בסיכון. אבל ישראל היום לא חגג שום יום הולדת, בר מצווה או רחמנא לצלן חתונה. העיתון רק פרש את חסותו ושלטי הפרסומת שלו על המופע ובזמנו.

תחילה חשבתי שרק לעיתונאים טרחה סלקום לומר כי מדובר בחגיגות יום הולדתה בהזמנה שנשלחה אליהם, אבל לצערי סלקום ציינה זאת גם בפרסומת למופע באתר שלה. אמנם זו השורה הראשונה של הפרסומת, אך הדגש אינו עליה.

מי שרוצה לחגוג יום הולדת יזמין לעצמו קוסם או ליצן, יקנה עוגה ובלונים, יחגוג ויהנה עד לא ידע ולא יפיק לעצמו מופעים עם שלל אמנים, יגבה כסף על כרטיסים ויסתתר מתחת לשם בדוי להופעת הוקרה וזיכרון. אני רוצה לזכור את איינשטיין, את יום ההולדת של סלקום אני רוצה לזכור פחות.

(אסף)

חיפוש קל של הפרסומים העכשוויים בתקשורת אודות המופע מעלה בעיקר העתקה (חלקית או מלאה) של ההודעה לעיתונות שנשלחה לכתבים. לא מן הנמנע שכבר לגמרי לא מוזר לאף אחד שתאגיד גדול יתפוס את הטרמפ הזה ככה, ועוד "יזמין" את "כולם" לחגוג איתו ב270 ₪ לכרטיס או בהנחה 'צנועה' למקורבים (שלום לחבריי ולבני משפחתי שהם עדיין לקוחות סלקום משום מה, אני מתקשה להבין מה אתם עוד עושים שם; ושלום גם לחבריי מחוטף עזה, שעליכם הממשלה הנוכחית וגם כמה מהקודמות עשו סיבוב – אני מקווה שלכם וגם לכם יש משהו יותר טוב לעשות עם הכסף).

למרות זאת, בולטים בנוכחותם שני טקסטים מעניינים – אחד הוא זה של אביעד קדרון ב"וואלה! תרבות", ובו מתעכב קדרון על מה שקראתם למעלה, ובצדק לטעמי אך מעט מדי ומאוחר מדי – אחרי כל מה שחברה הזו עושה ללקוחותיה ולעובדיה, הייתי רוצה לראות שאף אחד לא יקנה כרטיסים, אבל מי יסרב לאריק איינשטיין ז"ל. השני הוא של דפנה ארד מ"הארץ" ובו, לצד דברי ההודעה לעיתונות, מופיע גם תיאור קצר של המתרחש במסיבת העיתונאים שבה פורסמה ההודעה הרשמית על המופע. ארד תיארה שם את השאלות שנשאלו נציגי המשפחה והחברה המסחרית בנוגע לשיתוף הפעולה ביניהן, ואלו עונים בתשובות מעגליות שלא אומרות שום דבר – "המופע הזה לא היה יכול להתקיים במתכונת הזאת ובהיקף הזה ללא חסות מסחרית… כל ההתנהלות מאוד זהירה ומאוד מכבדת".

כן. מופע ענק לכבוד אדם שסירב במשך יותר מ30 שנים להופיע על במה, ונטה להסתגר בביתו ולמעט בהופעות בציבור. זה גם ממש 'זהיר' לנכס את זה לטובת יום ההולדת לחברה (שבכלל מתרחש בדצמבר, אגב), כי בטוח לא תחטפו על זה אש ויחסי ציבור גרועים. אני באמת לא מבין מדוע המשפחה הסכימה לזה, ואני לא רוצה להעלות אף השערה בנוגע לכך – תחשבו לבד.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמת בפרסום, לא חברתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s