מה בישלו בחברת פזגז ביום הזיכרון

(פוסט משותף)

הנה מובא בפניכם בטיפולוגיה חדשה וחדישה סיפור קלאסי שטומן בחובו ציניות מצד אחד ופראייריות מצד שני. כך קרה שחברת פזגז החליטו לנתק לסבתא שלי, אלמנת צה"ל, את הגז בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

1) סבתא שלי בת 87, ובערב חג הפסח החליטו בפזגז להנחית עליה מעכשיו לעכשיו טכנאי גז לביקורת שגרתית של התשתית בבית. מטבע הדברים, ומטבע ערב החג, היא סירבה וביקשה שיתאמו איתה מועד אחר. הם הבטיחו שיתקשרו ויתאמו. הם לא התקשרו ולא תיאמו.

2) היום בבוקר, ערב יום הזיכרון, הופיע טכנאי גז וניתק לה את הגז בטענה שסירבה לבדיקה. היא לא ידעה מכך עד שניסתה לבשל וגילתה שאין לה גז.

3) צלצלנו למשרדי פזגז נתניה שאחראים עליה (את הסניף בהרצליה הם סגרו). פזגז טענו שהוא השאיר הודעה על הדלת שלה כיוון שהיא לא הייתה בבית. ככל הנראה, מישהו בכל ההתנהלות הזו שיקר, כיוון שהיא הייתה בבית והטכנאי אפילו לא טרח לבדוק. אף אחד גם לא השאיר אף הודעה וגם לא נתן על כך התראה.

4) הפקידה אמרה שישלחו טכנאי לבדוק ולחבר ביום חמישי, הווה אומר, להשאיר אותה במהלך כל השבוע בלי יכולת לבשל אוכל. לא היה איכפת לה שמדובר בערב יום הזיכרון. גם לא שהיא בת 87. גם לא שהיא, כמו כל אדם, רוצה לאכול.

5) אחרי שהתעקשנו, היא אמרה שיבואו מחר. מחר, כבכל יום זיכרון, אנו עולים לקבר של סבא שלי, שהוא חלל צה"ל (ועל כן, סבתא שלי היא אלמנת צה"ל), עומדים בצפירה ומשתתפים בטקס שנערך בבית הקברות. לפקידה ממש לא היה איכפת. היא המשיכה בשלה. הפקידה אמרה שאי אפשר לשלוח טכנאי היום לחבר כי היום זה ערב יום הזיכרון, וזאת על אף שהבהרנו לה שהיה אפשר לשלוח טכנאי היום לנתק. השיחה איתה הוקלטה.

6) עברנו לפניות הציבור בהנהלת פזגז. מישהי שם החליטה לנסות לעזור – התרשמנו מהשיחה (שגם היא הוקלטה) שנפלנו על אחת נחמדה יותר. עברו כמה שעות והיא חזרה אלינו ואמרה שיגיע טכנאי היום, בשעה 16:00 ושיצלצלו אלינו חצי שעה קודם לכן.

7) הטכנאי הגיע בשעה 16:30, לאחר שהותרע לנו על כך 10 דקות מראש. הוא היה נחמד מאוד – בדק את הברז, החליף את הצינור לאחד חדש כמתחייב בנהלים, אמר שהכל תקין, החתים על טופס בדיקה והלך כלעומת שבא. הוא אמר שלא הוא היה זה שניתק מלכתחילה את הגז.

מוסר השכל: פזגז (או כל תאגיד גדול שמגלה שרירות לב דבילית כלפי הצרכנים שלו) מתבקשים לעשות בדק בית; וכמובן שאין לא יכול, יש לא רוצה. אגב, הציניקנים והפראיירים בסיפור הזה הם אתם – ציניקנים, כי ניסיתם לעשות "מצליח" לאשה בת 87 שמאמינה לכם בכל ליבה; ופראיירים, כי עשיתם אותו בפורמט של כותרת בכתבה שיכולה להופיע בכל כלי תקשורת שמתעסק במקרים כאלה, שאוטומטית הופכת אתכם לרעים בסיפור – "חברת הגז ניתקה את האספקה לאלמנת צה"ל בערב יום הזיכרון".

איך נפלו גיבורים.