לעצור את התקציב הדו-שנתי, עכשיו

היום, שישי בבוקר, 8.3.13, התפרסמה הידיעה הזו בעמוד 24 של עיתון "הארץ" המודפס (בקישור היא בגרסה מעט שונה). להלן – בית הקברות של הגיליון, כל גיליון. היא קטנה מאוד – בקושי 10X15 ס"מ בהערכה גסה. כתב 'דהמרקר' מוטי בסוק מספר בה שהממשלה מתכוונת לפעול לכך שהתקציב הבא יהיה דו-שנתי. בעיקרון, הם מנצלים את חוסר הסמכות לכאורה שלהם הנובע מכך שאין תקציב ושלא קמה עוד ממשלה כדי לפעול לפי תחולתו של החוק הקודם. במילים אחרות, חוק יסודות התקציב הקודם קבע שתקציב 2011-2012 יהיה דו שנתי. זאת למרות כל האזהרות של הנוגעים בדבר, ולמרות הגירעון הגדול שהתקציב הזה גרם לו. כתוב גם שהציבור יכול להגיש התנגדות והשגות למשרד המשפטים עד ה14.3 – יום חמישי הקרוב, בעוד ששה ימים מעכשיו. מעט מדי זמן.

זאת ידיעה שמקומה בעמוד הראשון של העיתון, והיא לא שם. אפילו לא באיזכור. בואו נהדהד אותה ונהפוך אותה להיות חשובה. אחרי זה, נגיש התנגדויות. לטובת כולנו. אני אשתדל לנסח אחת כאן כדי שתוכלו לקחת את הנוסח ולהתאים לעצמכם. בבקשה – תהדהדו את הפוסט הזה או את הידיעה הזו בטוויטר, בפייסבוק, איפה שאתם ואתן רק יכולים ויכולות. חייבים לעצור את התקציב הדו-שנתי.

תוספת, 8.3.13, 17:45: בינתיים, רוב כלי התקשורת התייחסו לעניין. בכל מקרה, קיבלתי הערה בונה על שהקריאה שלי כללית מדי ושכדאי שאוסיף עוד מידע. עד כה אני מתקשה למצוא מישהו שיגיד שהשיטה הזו הצליחה מלבד שטייניץ וחבר מרעיו, ואין להם שום נתון שמגבה את זה. קיים מידע רב בנוגע לבעיות שמשרד האוצר גרם לכלכלה הישראלית בחתירה לתקציב דו-שנתי: ראוי להתייחס למה שהיה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לומר בעניין; דברי מרכז אדוה; נאום דב חנין מ2010; עיונו של יאיר קלדור בתקציב 2009-2010; יוסי גורביץ' (קצת לפני הבחירות); הכי חשוב – מבקר המדינה; וצריך גם לראות איך מצדיקים את זה בממשלה – "למה? ככה".

על אף החשיבות הרבה בתכנון כלכלי ארוך טווח, חשוב להבין שהסיבה היחידה שהונהג כאן תקציב דו-שנתי היא ניסיון לכפות שקט קואליציוני ארוך טווח – כל הצבעה על התקציב הופכת למהומה פוליטית בגלל מעורבות של קבוצות לחץ מפלגתיות. זאת, תוך ניסיון לשמר את הרמה הנמוכה ביותר של מיסים ישירים (בעיקר מס הכנסה ומס חברות) – מדיניות שפוערת פערים חברתיים גדולים לאין שיעור. שילוב של שני אלו גורם לגרעון ענק ולא מוצדק, כיוון שהכסף לא הושקע במקומות הנכונים (תחבורה ראויה, חינוך, בריאות ורווחה) ואין בו שום תמורה אפשרית בטווח הארוך. וזה לא נגמר ב2012.

אתמול (ה'), למשל, התפרסם השכר הממוצע לשנת  2012 – 9022 ש"ח לחודש. מה שלא התפרסם הוא השכר החציוני – השכר שחצי מהעובדים במשק מרוויחים פחות ממנו, וע"פ הערכות שונות, הוא עומד על כ5400 ש"ח. זה מידע מאוד לא נוח לפקידי האוצר – זה אומר שקרוב ל50% מהעובדים במשק כמעט ולא מגרדים את מדרגת מס ההכנסה הראשונה, ובמילים אחרות, משלמים מעט מס הכנסה, אם בכלל. ההזיה הכלכלית שהזה נתניהו במהלך השנים גרמה לכך שגם ה50% הנוספים לא משלמים יותר מדי – בעיקר בקרב מרוויחי המשכורות הממש גבוהות, תשלום המס נמוך יחסית כי המדרגה העליונה, 50% לשכר מעל 67,630 ש"ח ברוטו לחודש, לא רלוונטית לאנשים ששכרם הוא מאות אלפי שקלים בחודש. הם, הרי, יכולים לשלם עבור רואי חשבון שימצאו עבורם כיצד לשלם פחות מס. וזה עוד לפני שדיברנו על ההטבות השערורייתיות שקיבלו חברות ענק ללא שום הצדקה רלוונטית.

תוספת, 10.3.13, 22:13: נכון לעכשיו, יאיר לפיד יהיה שר האוצר הבא. לא ברור אם מעמדו יהיה כמו של שטייניץ – "שר במשרד האוצר", כאשר נתניהו מעליו מתפקד כ"שר על לאסטרטגיה כלכלית". כמו שאורי משגב כתב, נתניהו קרקס אותו – הכניס אותו לבור שלא ברור איך יצא ממנו. על פניו, נדמה שללפיד (ומפלגתו, אם היא בכלל נחשבת לעניין זה) אין שום אמירה משמעותית לגבי ביטול התקציב הדו-שנתי או ביטול חוק ההסדרים. אני לא בונה עליו הרים וגבעות וכדאי שגם אתם לא תבנו עליו – ההתנהגות הערמומית והלא ממש שקופה שלו מתאימה בדיוק לדרך שבה פועלים פקידי האוצר בשנים האחרונות, וזה מה שחשוב. הוא לא יהיה מי שיוציא משם את הכביסה המלוכלכת שאנשי המשרד דואגים להסתיר.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה (אי) כבוד למגזר, לא שמתי לב?, משהו חכם אחד ליום. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s