משרד הפנים, סיפור בהמשכים: צוללים לגנזך

(אסף)

בפוסטים הקודמים, סיפרתי ותיארתי בהרחבה את הריקוד המוזר של רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים – צעד קדימה, שני צעדים אחורה, וכן הלאה. בעת פרסום פוסט זה, אנו נמצאים בישורת האחרונה של אפשרות חידוש הדרכון בזול דרך האינטרנט – המחיר הנמוך מסתיים בסוף פברואר. עם זאת, כבר דווח ב"יהיה בסדר" בגלי צה"ל על כשל (טכני, כנראה) של השירות לזמן מה, תוך כדי שהפרסומות בעניין ממשיכות לרוץ יום-יום, שעה שעה. בהתחשב בניסיון שלנו עד כה, זה ממש לא מפתיע. מילא. אולי עכשיו, עם כינון הממשלה החדשה, נוכל להתמלא תקווה שיעל גרמן תקבל את תפקיד שרת הפנים. על אף ששנותיה האחרונות בראשות העיר הרצליה לא היו מזהירות במיוחד, אני מאמין שאולי השינוי הזה עבורה יכול להיות שינוי גדול עבור כולנו. עוד חזון למועד, והפעם – המסע אחר התעודה האבודה מהעבר.

מסתבר שמשרד הפנים לא תמיד החזיק בסמכות הנפקת תעודות הלידה בישראל. סמכות זו ניתנה לו ככל הנראה בשנות ה50, קצת לאחר קום המדינה. לפני כן, משרד הבריאות היה הגוף המנפיק, בשבתו כאחראי-על על הלידות. תקנון משרד הפנים אומר שמי שנולד לפני 1951 ורוצה עותק מקור רשמי של תעודת הלידה שלו, צריך לשלוח את הבקשה לגנזך המרכזי בירושלים. אם כן, אמא שלי נולדה לפני שנת 1951, וכך נדרשנו לעשות. כבר אמרתי שלא כל החומר העתיק של משרד הפנים עבר דיגיטציה, אך נדמה שפה מדובר באתגר מורכב במיוחד, כיוון שכדי להגיש את הבקשה, צריך לדעת "כמה שיותר פרטים" אודות המקור. למזלנו הרב, מצאנו בארכיון הפרטי שלנו את תעודת הלידה המקורית שלה, כך שהיו לנו את כל הפרטים.

כדי לוודא שאנו פועלים נכון, צלצלנו למוקד השירות של משרד הפנים, שפעיל בשעות מוזרות למדי, ווידאנו איתם את שנדרשנו לעשות – להדפיס את הבקשה מהאינטרנט ולשלוח בפקס לגנזך, וגם קיבלנו מספר נוסף לשם כך. שלחנו את הבקשה. עבר זמן מה, וכשניסינו לברר מדוע העניין מתעכב, קיבלה אמי תשובה לסור ללשכת רשות האוכלוסין "לטובת השלמת פרטים". חדי העין שביניכם שמו לב שכל הפרטים מצויים עוד מתעודת המקור. על כן, הלכה אמי ללשכה, מצוידת בעותק מודפס של תעודת הלידה המקורית שלה (המקור במצב לא משהו) וחיכתה – ניחשתם נכון. ומה נתבקשה לעשות? – שוב, ניחשתם נכון – למלא טופס בקשה חדש עם הפרטים ולפקסס אותו לגנזך. זה היה בדיוק אותו הטופס שמילאה באינטרנט, עם אותם פרטים. בינתיים, תהו הפקידות בשביל מה בכלל היא צריכה את זה, ונתנו לה תמצית רישום – זהו מסמך רשמי של משרד הפנים המכיל את כל הנתונים על האזרח המבקש, ולו יש שימושים שונים. אבל היא בכלל צריכה תעודת לידה!

ושוב, חיכינו, וחיכינו עוד קצת. יום אחד הופיעה מעטפה בתיבת הדואר ובה, הפתעה – שוב תמצית רישום. כמה ימים לאחר מכן, הופיעה מעטפה נוספת ובה תעודת הלידה המיוחלת. עוד לא סיימנו – חשוב לציין כאן שמסמך רגיש עם פרטים מזהים נשלח אלינו הביתה בדואר רגיל לגמרי. לתשומת ליבם של כל מי שמוכנים לחתום על המאגר הביומטרי, גם בקטנות של הקטנות, משרד הפנים לא שומר על הפרטים האישיים שלנו. פתחנו את המעטפה כדי לגלות שתעודת הלידה מכילה את כל הפרטים מלבד מספר תעודת הזהות! שזה בערך הפרט הכי חשוב שבעזרתו מזהים אדם בישראל! וזה גם הדבר הכי מוזר – איך לעזאזל הוציאו את התעודה אם אין בה מספר זהות?

צלצלנו שוב. אין כבר סבלנות ללכת שוב ללשכה, ובצדק. סיפרנו מה קרה, והפעם במוקד תהו איך בדיוק זה יכול לקרות ומדוע זה חשוב כל כך. אמרו לנו לשלוח שוב טופס בקשה. שלחנו שוב, עם כל הפרטים. פיקססנו הפעם גם את תעודת הלידה המקורית של משרד הבריאות. הדגשנו את עניין החוסר במספר תעודת הזהות. וחיכינו, וחיכינו עוד קצת. עבר זמן ונחתה מעטפה בתיבה ובה, סוף סוף, תעודת הלידה המלאה של אמי, בחתימת משרד הפנים, עם הפתעה נוספת – בשלושה עותקים!

איזה תיזוז. הדבר הכי גרוע שיכל לקרות הוא שננדוד לירושלים לחטט בגנזך בעצמנו, ולדעתנו רק במזל זה לא קרה. כבר שטחנו את כל ההצעות האפשריות שיכולות להפוך את כל הטיפול לפשוט וקל ואפשרי, בהשקעה מסוימת שתניב חיסכון לטווח הארוך, ובבסיסן – הרחבה כמותית. המשרד יכול וצריך לגדול או להסיט משאבים לדיגיטציה שתאפשר טיפול קל בכל בקשה. הנה דוגמה למקרה שנעשה לא מזמן בעיריית הרצליה: לפני מספר חודשים קיבלנו הודעה שפורסמה גם בכלי התקשורת המקומיים, שארכיון הבניין של הרצליה עבר דיגיטציה מלאה ולאחר תקופת הסתגלות, הוא צפוי להיסגר. כל מי שמבקש לצפות בתכניות מתאר ומבנים, יכול לעשות זאת עכשיו מהבית ובקלות. הנה משהו אחד שחה"כ גרמן עשתה טוב ויכולה גם לקחת למשרד הפנים. ולא שאין לה במה להתעסק – העברת תקציבים מאסיבית לרשויות עניות, הקלה על תהליכי נישואין ונישואין אזרחיים, קבורה אזרחית, הפסקת סחר העבדים באוכלוסיה הזרה, מתן מענה למבקשי המקלט האפריקאים – כל אלו מהויות גדולות וחשובות שראויות לפוסטים בפני עצמם. אבל, קטנות כגדולות – חה"כ גרמן, לכי ללשכה. השינויים יכולים להתחיל שם.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה (אי) כבוד למגזר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s