קודם כל יורים ואז בודקים

(שלי)

לושי היא הכלבה של הוריי. היא ניצלה הזדמנות וברוח שובבית חמקה אל מחוץ לשטח הבית. שער הגינה נפתח ולושי פתחה במרוצה אדירה, שועטת לעבר העצים ומשם לשטח הפתוח בשביל האש מתחת לבית. קראתי לה, שרקתי לה ובן זוגי יצא בעקבותיה עם הרצועה ביד. דקות ארוכות חלפו עד שראיתי אותה מציצה מבין הענפים, הפרצוף המצחיק שלה אמר לי, מה את רוצה?, רק רציתי לצאת לעשות צרכים. הזמן בו הייתה מחוץ לבית מבלי שידעתי מה איתה נראה לי כמו נצח. המחשבות החלו לרוץ בראשי. מה יקרה לה? איך תמצא את הדרך חזרה? אולי נחבלה?

לושי היא כלבת בית חמודה שלא נראית מאיימת כלל. היא נושאת עליה קולר ותחת עורה מושתל שבב זיהוי, כנדרש לכלבים הנמצאים ביישוב. אך, קשה לי מאוד המחשבה כי אם היא תברח שוב קיים הסיכוי שלא אראה אותה עוד או שאמצא אותה ירויה בשטח פתוח כי האצבע הייתה קלה על ההדק.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אישר מחדש תקנות המאפשרות לפקחי רשות שמורות הטבע והגנים לירות הכלבים משוטטים. אין זו פעם ראשונה שניתן אישור שכזה, לפני כשלוש שנים עוד ניתן האישור לכך, אך הוחלט להפסיק מאחר ולא היה נוהל מסודר. כתוצאה מכך נפגעו כלבים רבים שלא היוו סיכון וכלבים שנפגעו מהירי מתו בסבל וייסורים. ועכשיו? עכשיו משיבים את הנוהל תוך ביצוע הכשרות לפקחים. לדברי המשרד, הכלבים המשוטטים מהווים סכנה למאזן האקולוגי לצד מניעת התפשטות מחלת הכלבת. הרובה שלוף, הכוונת מוכנה והאצבע מחליקה בקלות על ההדק. כך מאפשר ארדן לפקחים לבצע טבח ורצח שייתכן והיה אפשר לבחון לו חלופות אחרות – לכידה והבאה למכלאות, למשל.

אין לי כל ספק שכלבים משוטטים מהווים מטרד ובעיה לסביבתם. אפילו כלב שהלך לאיבוד יכול להוות איום על ילד שאותו הוא לא מכיר. על כלבת אין מה להוסיף מאחר וזוהי מחלה נוראית לנדבקים בה ועם כל הכאב, אם חיה חולה בה עדיף להמיתה שכן חיים (קצרים אומנם) עם המחלה הם סבל קשה מנשוא. עם כל זאת, החששות שלי הולכים וגוברים כשאני מבינה את כוונות השר להגנת הסביבה והאישורים שהוא מתכוון לחלק. לצערי, במקרה המדובר, כמו במקרים רבים, סביר וקל לטעות. יש צורך בזיהוי מוחלט שהכלב המדובר הוא כלב משוטט שעלול להיות מסוכן, כלב ללא כל אמצעי זיהוי, כלב שאינו מטופח או נראה כמו כלב ביתי.

כל זה נשמע רק כקטגוריות כלליות לתיאור הכלבים. מי יכול להתחייב לזיהוי הכלב ממרחק רב? מי יכול לערוב לכך שבוודאות אין מדובר בכלב ביתי שברח הבוקר מביתו תוך שהוא משיל מעליו רצועה וקולר? המהלך הנוכחי של השר ארדן מדאיג אותי. קשה לי לחשוב על מקרה בו לושי תחליט שהיא רוצה שוב לטייל לבד בואדי, תברח לה למרחקים ותפגוש במקרה את קנה הרובה של פקח רשות שמורות הטבע והגנים או של מישהו אחר. אני חושבת שארדן יכול לשבת מעט יותר על המדוכה ולחשוב על דרכים נוספות לפתרון בעיית הכלבים המשוטטים טרם אישורו של נוהל שעלול להיות רצחני ומסוכן .

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה (אי) כבוד למגזר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על קודם כל יורים ואז בודקים

  1. ido2267 הגיב:

    שלא לדבר על זה שקליעים שעפים בשטח פתוח יכולים גם להחטיא. מי יתקע לידי שהקליע שנורה לעבר כלב לא יעוף קילומטר הלאה למקום שבו מישהו מוסתר מאחרי שיחים גבוהים?

    • האבסורד הגיב:

      (שלי)

      כל ציד לדעתי מביא עימו רמת סיכון מסוימת. אבל האישור שיש כאן לביצוע טבע בכלבים הוא מחריד. לדעתי יש לבחון איומים לאשורם לפני שנותנים אישור גורף לפתיחה באש

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s