קורנים מאושר

פעם היה לי חלום. מהפנטזיות הפשוטות והלא מורכבות שילדים ממציאים כל יום מחדש.
כל יום פנטזיה אחרת, חלום חדש, בקשה מיוחדת שכמהה למימוש. חלומי היה למתוח חוט מביתי לביתה של חברתי שממול, לחבר לחוט שתי כוסות 'אשל', יוגורט, קוטג' או מה שסיימו לאכול, ללא כל העדפה מסויימת למותג זה או אחר. רציתי שיהיה לי כזה כדי שאוכל לקרוא לה בכל פעם שיהיה לי משהו להגיד, שנוכל לדבר על הא ודא, להציע לה לצאת לשחק, אצלי או אצלה. חלום ילדותי שכזה.

בדימיוני ראיתי איך אני מותחת חוט באורך 15-20 מטרים לפחות, חברתי תופסת אותו בצידו השני וכל אחת מחברת את קופסת הפלסטיק, מכשיר ההאזנה שלה, והנה לנו פטנט טכנולוגי נפלא. כשבגרנו קנו לי ליום ההולדת זוג מכשירי קשר, לבקשתי היצירתית כמובן. מחשבתי הראשונה הייתה לתת לה מכשיר אחד כדי שהיא תוכל לאותת לי ואני אעשה בהתאם. אך המכשיר אמור להיות דולק כל הזמן ונוצר מצב בו הייתי צריכה להתקשר אליה ולומר לה לפתוח את מכשיר הקשר כדי שנוכל לדבר. אפשר לומר שהיה בזה חסכון כספי מסויים, על שיחות הטלפון, אבל השימוש והתפעול לא היו פשוטים.

מאז, הספיקו כוסות השמע ומכשירי הקשר להפוך למכשירי טלפון סלולריים. המרחק כבר אינו מהווה מכשול. חברות הסלולר ממציאות עצמן מחדש כל יום וכל שעה – מבצעים עפים באוויר, חברות חדשות קמות ומציעות מסלולים ותעריפים שרק מחכים לנו מעבר לפינה ואנו אמורים להנות מהתחרות בינן.
חברת סלולר חדשה בשם FIVE הושקה בשבוע שעבר. אמש, הודיעה החברה כי תשיק פיילוט מיוחד, במסגרתו יחולקו לכ – 200 תלמידי כיתות א' בשדרות מכשירי סלולר עם חבילות דקות שיחה, הודעות ונפח גלישה באינטרנט בחינם למשך שנה. התוכנית תמשיך גם לאחר הפיילוט, אך אז כבר ישלמו ההורים עבור השירותים. אך אין לי כל כוונה לפרסם נתונים נוספים כי אף אחד לא ישלם לי על הפרסומת.

אני קוראת שוב ושוב את אותה השורה בכתבה ולא מאמינה. טלפון סללורי לילדים בכתה א' אינה תופעה חדשה. האפשרויות לצייד את הילד מגיל קטן במכשיר רחבות עד מאוד. הורים רבים מצאו את הטלפון כשמרטף לעת מצוא – אפשר להשאיר את הילד לבד ולדעת שהקשר איתו תמיד אפשרי. יהיו שיצדיקו זאת על ידי מתן הסבר כי כך הם ידאגו פחות, לדרוש בשלומו, יוכל להודיע מתי סיים את החוג ויבואו לאוספו מבלי שימתין ברחוב. ממש מכשיר קסמים לניטור הילד על כל רגשותיו ומיקומו הגיאוגרפי גם יחד. באמת פתרון אולטימטיבי.

אני חושבת שמדובר במהלך עם טעם רע. אמנם מאתיים ילדים, מ'הפריפריה', 'זוכים' להתקדם טכנולוגית – מאתיים זוגות הורים 'זוכים' למכשיר חינם. מה הטעם בכל זה אם מדובר בכלי שיווקי אגרסיבי מוצהר? החברה חוטאת לחשוב כי אם היא עושה זאת ועוד בשדרות – לטובת הפריפריה, הכל כשר כדת וכדין. לשאלת הכתבת את מנכ"ל החברה אם הוא לא חושש מתגובות ההורים אודות קרינה סלולרית או התמכרות לסלולר בקרב ילדים הוא עונה: "מדובר בחבילות מוגבלות, אך ההורים לא חייבים להשתמש במכשיר כטלפון סלולרי. הילדים יכולים להשתמש בו כנגן מוזיקה ומשחקים בלבד".

ראשית, חבילות מוגבלות אינן פוטרות את המשתמש מלעשות שימוש במכשיר. שהרי הן אולי מוגבלות בדקות השיחה או הודעות הטקסט, אך כאשר עושים שימוש במכשיר הסלולר (ואגב, גם כשלא משתמשים) הקרינה לא נעלמת והיא אינה מוגבלת. שנית, הצעות השימוש של המנכ"ל ממש מגלות את אמריקה – לשם כך הומצאו נגנים ומכשירים למשחקים שאינם מקרינים על ראשם של הילדים. הדבר לא ברור לי – אם אין לילדים צורך בטלפון סלולרי לשיחות, יתכבד המנכ"ל ויחלק להם נגנים או מכשירי משחקים, בהם יוכלו הילדים לעשות שימוש מהנה יותר. שלישית – זה מצטייר כמקרה קלאסי נוסף שבו דופקים את הפריפריה: הם סופגים את הקרינה עבורנו, בדיוק כמו הזבל שאנו משגרים לשם מדי יום ביומו.

יתכן שתושבי שדרות שמחים ממהלכה של החברה ומרוצים מהבחירה בהם. אולם אליה וחתיכת קוץ בה, מאחר והמקרה שמוצג כאן מראה איך עם המון מחשבה על קידמה ומכירות ומעט מחשבה על בני האדם, ניתן בקלות לרתום את גופם של ילדינו למדע, לעשות זאת בחינם, וללכת לישון בראש שקט כל לילה.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות, לא חברתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s