לחזור לכתוב; לכתוב בקצרה

כמה קשה זה לכתוב. לפעמים זה קשה עד שאי אפשר לתאר. לפעמים זה קשה כי אנו כותבים כל כך הרבה למקומות אחרים, עד שנשאר לנו מעט כוח, אם בכלל, לכתוב עבור עצמנו. אז לאחר בצורת פרסום של שלושה חודשים, סוף סוף נפרסם את המעט שנכתב במהלך הזמן, וגם את שיכתב עם הזמן.

עת הייתה ונגמרה תחרות סיפורי המסרונים של מפעל הפיס (שאותו אנו לא ממש אוהבים או מחבבים), חשבנו להגיש סיפורים ובסוף לא עשינו זאת. רק בשביל האתגר. הנה כמה מהדברים שעלו בחכתנו.

יושבת וחושבת על מר גורלי,גורלי יושב וחושב עליי. שנינו חושבים,האחד כאן והשני שם. האם הוא חושב עליי?

אני לא שומעת, אמרתי. את שומעת אותי? היא אמרה. אני שומעת ציפצוף חזק, אמרתי.השיחה התנתקה ואמבולנס עבר לידי ברעש חזק.

גברת תפתחי זה אני, אמר הקול בצד השני. חשבתי שהדלת מדברת אליי, לחשה בליבה גברת רום. דפיקות חזקות, קול פעמון ופתק עם המילה "היי" הוכנס מתחת לדלתה.

בדיוק התכוונתי לצאת, לפתע שמעתי אותו מתנשף. החלטתי לצאת בכל זאת, בשקט. הוא כבר מכיר את השיטה, אחרי הכל הוא רגיל להיות לבד בבית.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s