לתקן אדם, לתקן עולם

מכירים את הסיפור הזה שרץ במיילים כבר בערך 968 שנים על המדען הזה שהילד שלו נשאר בבית והיה משועמם והטריד אותו או משהו כזה, והמדען נתן לו פאזל של העולם בתקווה שזה יעסיק אותו, והילד הצליח להרכיב את הפאזל כי בצד השני הייתה תמונה של אדם, ומוסר השכל היה שאם נתקן את האדם נתקן את העולם? אז זהו. המציאות היא לא פאזל וצריך מידה רבה של אמון ואמונה וזה החלק החסר בפאזל של המייל הרץ. זה לא כזה פשוט, אבל זה לא אומר שזה לא אפשרי. אפשר לומר שהחלק החסר נמצא באזור הלב, וצריך רק לוודא שהלב שלך נמצא במקום הנכון.

הנה הסיפור: קרובה-קרובה שלי, איך לומר, צריכה את הכסף, וזה לא שונה בהרבה מהמצב שאני (כמו 3/4 מהמדינה) נמצא בו, אבל בהחלט הוא לא יזיק לה עכשיו. הסיפור ארוך ומפאת צנעת הפרט הוא מיותר כאן. אם היה לי כסף מיותר, הייתי נותן, אבל אין לי. הפתרון הנדרש מבחינתי הוא לגרום לה להוציא פחות כסף. אני לא יכול לקחת לה את הארנק או לגזור לה את כרטיס האשראי, אבל משהו אפשר לעשות. כל אימת שיכלה – עזרה לנו, אז זה הזמן להחזיר.

אני יכול להרצות לה במשך שעות על נזקי תרבות הצריכה, פשטות מרצון וויתורים, אבל זה לא יעזור. צריך לרדת לפרטים, לדקדק – ההוצאות הכספיות של האדם נחלקות לשתיים: קבועות ומזדמנות. ההרצאות שלי אולי ישפיעו על המזדמנות ואולי לא (תלוי בפסיכולוגיה ובהרגלים המנחים אותה), אז עדיף ללכת על הקבועות כאן. בדקתי מה קורה באזור החשבונות – בעיקר בחשבון החשמל. ספרתי בבית חמש נורות ליבון ושש נורות הלוגן. תאורת הלוגן הייתה פופולארית מאוד בשנות ה90 מסיבות שונות ומשונות, ומה שנשאר ממנה הוא בזבוז עצום של חשמל. נורות ליבון משתמשות רק ב10% מכוחן עבור תאורה והשאר מתבזבז בחימום, ובנורות הלוגן מנוצל החשמל מעט טוב יותר, אך ההספק שלהן גבוה מאוד.

החימום הוא גורם מפתח כאן – חשמל רב מתבזבז מהנורות וגורם להרתחת הבית, מה שגורם לצורך עז בהדלקת מזגן. כך וכך בתוספת קיץ חם במיוחד, גורם להדלקת מזגן רצופה ולחשבונות חשמל שמנים במיוחד. לא בא לנו לפרנס את חברת החשמל, ועל כן המצב חייב להשתנות. אם כן, לחשבון (לנוחיותכם, כלי חישוב) גס אך סביר: חמש נורות הלוגן של לפחות 300 וואט לאחת שוות ל1500 וואט, שהן 1.5 קילוואט לכל שעת תאורה; מחיר החשמל הנוכחי הוא כחצי ש"ח לקילוואט אחד לשעה; ממוצע גס של 5 שעות הדלקת אור ביום; 28 ימים בחודש; 1.5 * 0.5 * 5 * 28 = 105 ש"ח לחודש הולכים רק על תאורה ! וזה עוד לפני שמכניסים את המיזוג שנדרש בעקבות החום שהתאורה מפיצה !

כאמור, החשבון הוא גס עקב תדירות נמוכה של הדלקת הנורה השישית (גוף עומד המאיר מלמטה כלפי מעלה), אי הדלקת כל הנורות כל הזמן, והדלקת נורות הליבון הנוספות בבית – הספק כל אחת מהן הוא 75 וואט. אבל, גס או לא, עכשיו זה ברור שהמצב חייב להשתנות, והוא חייב להשתנות במינימום השקעה למקסימום תמורה: הלכתי לחנות חומרי הבניין והבית "עמנואל שלם" החביבה עליי במיוחד וקניתי חמישה בתי נורה לתקרה המיועדים לקבלנים (13 ש"ח כל אחד) וחמישה מפסקים סטנדרטיים (11 ש"ח כל אחד), סה"כ 120 ש"ח.

עוד לפני כן, החלפתי את נורות הליבון המודלקות ביותר לנורות פלואורסנט קומפקטיות של 15 וואט – ניצול החשמל שלהן לתאורה הוא קרוב ל100% ואורך חייהן ארוך משמעותית – כל נורה מחזיקה מעמד שנתיים. הנורות נקנו ב10 ש"ח לאחת דרך חבר. אחת הנורות הייתה מעל עמדת העבודה של קרובתי – זו הייתה נורת ליבון ספוט 75 וואט, והחלפתה הספיקה כדי לשכנע אותה להעיף את השאר ואת נורות ההלוגן למקום שכולו טוב, כי עכשיו היא לא צריכה להצמיד קרחומים לעצמה כל פעם שהיא עובדת ועוד מבלי להבין למה.

איפה היינו ? סולם וארגז כלים ועניין של שעתיים שהיא לא הייתה בבית. מפסקי ה"דימר" הידועים לשמצה הוחלפו למפסקים הרגילים ונורות ההלוגן הוחלפו בבתי הנורה החדשים, ובהן הורכבו חמש נורות פלואורסנט שהבאתי עמי. סך הנורות עד כה – 70 ש"ח, וביחד עם הציוד – 190 ש"ח. בתי נורת ההלוגן הלכו למתקן מיחזור מתכת. קרובתי תהיה עשירה ב100 ש"ח כל חודש לפחות, ובטח עוד קצת יחסך על מיזוג. לא ביקשתי ממנה את הכסף ואני גם לא מתכנן לעשות זאת. לא אמרתי לה לזרוק את האייפון לפח. גם לא את הטלוויזיה. מגיע לאדם לחיות חיים מלאים ומהנים (כל אחד בדרכו שלו), ולא מגיע לו לסבול ועוד לסבול סתם.

תיקנתי אדם (בערך). על הדרך, עזרתי גם לעולם (בערך). וידאתי עם חבריי ומשפחתי – הלב שלי במקום הנכון. אפשרי או לא אפשרי ? ויש גם קשר למחאה הנוכחת מאוד, למרות שהמעשה נעשה הרבה לפני שהתחילה. מסתבר שמה שעשיתי הוא סוג של מצווה – שמיטת חובות. זה מחבר אותנו לנושא הכללי והרחב הרבה יותר – כדי לתקן את העולם ואת עצמנו, כדי שנוכל להתקדם, אנו צריכים לבדוק איך נמחק את החובות (הנוכחים והעתידיים) של אלו שמעדו ונגררים מאחור. לאחרונה הבנו שרבים מאיתנו כאלה, אפילו כמעט כולנו. המושג "לשלם את חובנו לחברה" מעולם לא היה נכון יותר. אז יאללה – מעשה קטן כמעשה גדול. אל תהססו, ואל תחכו לסיוע – פשוט תעשו את זה.

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על לתקן אדם, לתקן עולם

  1. Dena Bugel-Shunra הגיב:

    כבוד! בוא נכפיל את המאייה שחסכת שם בתריסר חודשים, ואז בעשור: 12,000 ש"ח בלי להרגיש, כמעט.

    זו צורת החיסכון שאני הכי אוהבת: מרגע ההתקנה (הפשוטה, בעצם) החיסכון זורם אוטומטית.

    • האבסורד הגיב:

      כן, גם אצלנו בבית זה כך – גם התאורה יותר עדינה וחביבה, וגם פחות חם. עכשיו רק צריך שמישהו ירים את הכפפה (כמו באזור מועצת עמק-חפר) ויקים מרכז איסוף לנורות כאלו, כדי שלא נצטרך להשליך אותן לפח. אם הייתי יודע איך לעשות דבר כזה, הייתי עושה את זה בעצמי.

      החיסכון הכי טוב הוא של החוב העתידי, והדבר הכי טוב וחכם שנוכל לעשות הוא לעזור לאנשים לסגור את החובות שלהם בדרך זו או אחרת. חובות זה דבר מביך, ולמרות הבושה שנעלמה בעזרת המחאה, אני חושב שבמקרה של החובות זה עוד לא לגמרי נעלם.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s