הפגנה מקצועית, מסה קריטית.

יום אחד, שני אירועים, ואני שמצאתי את עצמי בשניהם. האחד – הפגנה של מפגינים מקצועיים. השני – רכיבת "מסה קריטית". שני האירועים חשובים בעיני. ולאחר מכן – נסיעה אפורה הביתה באוטובוס אפור.

ביום ראשון, התייצבתי בשעה 20:00 בכיכר הבימה, 2 מ' מהמהפכה, כדי להצטרף לרכיבת "מסה קריטית". הגעתי קצת קודם מאזור רוטשילד-שינקין כדי ליפול ישר על עיצומו של מצעד של אנשי ימין מתלהמים. איך ידעתי את זה ? ובכן, הם צעקו כל מיני סיסמאות – בעיקר על לגרש את השמאל, זה כן פוליטי וזה, וכמובן "היידה ביבי". סוף סוף יצא לי לצפות במפגינים מקצועיים – אנשים שההפגנה עבורם היא מטרה ולא אמצעי.

עוד לפני כן, דיברו פה ושם בעיתונות על כך שאנשי ימין מצטרפים למחאה, מקימים מאהל משלהם, ועושים עוד כל מיני דברים. ובכן, לא יצא לי לבדוק לעומק את העניין, אבל מאחר וזכרתי את זה וביקרתי במאהל בכמה הזדמנויות – חיפשתי את אנשי הימין ואת אוהליהם. עברתי בדקדוק על האוהלים – ולא מצאתי. כמובן שזה לא אומר שאין אנשי ימין במאהל – סטטיסטית, בטוח יש שם אנשים שהזדהותם המפלגתית היא עם הימין, אבל "אנשי הימין" – אינם. מיהם "אנשי הימין" ? אלו האנשים שלרוב מצביעים עליהם בעיתונות, ומחוץ לה נאלץ לחפש אותם בכוח. מאחר ובכל זאת היו כתבות והנחת היסוד שלי היא שהעיתונאים לא שיקרו, חשבתי על המצב הזה: אנשי הימין באו תוך הזמנת מצלמות וכתבים למקום, ונעלמו שנייה אחת לאחר שפורסמה הכתבה הראשונה באינטרנט.

חזרה ליום ראשון, אני משייט על הסקטים לצד המצעד, משתדל להתרחק מהם ולצפות בהם מהצד. השוטרים הלכו בצמוד אליהם מאוד – וכך גם הצלמים. הם התעמתו בכוח עם היושבים, ז"א הפעילו אלימות כלפי יושבי המאהל ואלו לא הגיבו. הם סיימו את המצעד שלהם ברוטשילד-מרמורק – היכן שנמצאות כל ניידות השידור ורוב מצלמות הוידאו והעיתונאים. קצת לאחר מכן, כשהתחלנו את הנסיעה על שד' רוטשילד וחזרה, הם כבר לא היו שם. כנראה שהכתבה באינטרנט פורסמה.

התכנסנו בצד של הבימה, כדי לקבוע מסלול. אנשי המצעד ראו אותנו (המצלמות היו שם גם כן) וניסו לגרור אותנו לעימות. הסתכלנו עליהם לרגע, והנחנו שאם נתעלם מהם, זה יחסוך לנו זמן ומאמצים. זה עבד – יצאנו לדרך, תחילה על שד' רוטשילד וחזרה כדי לאסוף עוד רוכבים, ואח"כ לכיוון המאהל ביפו דרך הים. זה היה ממש לא מאורגן, ולמרות זאת היינו כ40 איש – ואני היחיד על סקטים. באתי במיוחד מהרצליה בשביל זה, וזה היה שווה כל רגע.

אז אנשים אומרים על המוחים שהם מתאהבים במחאה. אני מציע לאנשים להסתכל על זה כך: לא כל מחאה היא מחאה של זעקות שבר, התרסקות, שריפת צמיגים ובלאגן. מחאה זו ההזדמנות להציג בפני כולם את הקול שלך – אם עד עכשיו שתקנו, אז זה הזמן שנדבר. לא פלא שגם נצעק. וכך, עולים במחאה קולות רבים, יצירתיים ומקוריים מעל ומעבר לכל דמיון. אפשר לבכות, לצחוק, לכעוס, להתפעל – אבל אי אפשר להתעלם.

הרכיבה הזו הייתה דוגמה ליצירתיות הזו. נסענו ברחובות על הכביש בטור אחד, מבלי להתבלגן, מבלי להפריע לתנועה. כלי רכב ואופנוענים (לרוב) לא התרגזו. רבים צפרו לנו בקצב סיסמאות המהפכה, שאותן צעקנו מעת לעת בנסיעה. אנשים רבים קמו ממושביהם במרפסות ובבתי הקפה – חלקם מחאו כפיים, הוציאו מצלמות וסמארטפונים כדי לצלם, חלקם הצטרפו אלינו בצעקות. אולי זה נראה לא רציני – אבל זו המחאה. ועכשיו, נדמה שאנשים גם התחילו להקשיב, ולכן זה היה כ"כ חשוב.

כשהגענו ליפו, עברנו גם לצעוק בערבית. גם כאן הרחוב הצטרף, ובעיקר מהמרפסות. הרכיבה הסתיימה במאהל בגן השניים, שהוא מאהל קטן בהרבה וגם משמעותית פחות 'מגניב' מאחיו הגדול בשד' רוטשילד, אבל חשוב בהרבה. זאת מכיוון ששם יש אנשים שקולם לא רק שאינו נשמע, אלא מושתק בכוח – משפחות שגרות באוהל ולא כדי למחות אלא כי אין להן בית אחר. אבל לא רק.

באנו באמצע הדיון שנגע למיטב הבנתי לסוגיה שעלתה בין אנשי המאהל לאנשי מאהל (שכונת) התקווה, בנוגע להנפתו או אי-הנפתו של דגל פלסטין בהפגנה הגדולה בשבת. חלק מהאנשים אמרו מטבע הדברים שזה מאבק אחד ושאי-אפשר לעשות את ההפרדה. חלק אחר אמר שיהיה זמן לשאיפות לאומיות, וכי עכשיו דחוף יותר שיהיה למפונים בית לגור בו. כל אחד נשמע צודק וקשה לקבוע. קצת לפני פיזור, הופעה של סיסטם עאלי ואני נפרד לשלום מהרוכבים ומתגלגל אל הכרמלית, לאוטובוס הביתה.

ושוב, אוטובוס אפור, נסיעה אפורה, אנשים אפורים (ואני ביניהם).

חודש עבר וזה עוד לא נגמר – זה רק התחיל. בספרדית אומרים – Bailando Corazon (ליבי הולם). ביום שבת הקרוב ההפגנות מתפזרות לרחבי הארץ. אל תרפו עכשיו. צאו לרחובות כל עוד אפשר, צאו לרחובות כי אין זמן אחר. אנחנו נהיה שם וגם אתם – אסור לפספס הפעם !

מודעות פרסומת

אודות האבסורד

זה לא אמיתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות, לא שמתי לב?. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובתך להלן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s